Asmachta (Talmudical hermeneutics)

In Talmudical hermeneutics, asmachta is a hint found in the Hebrew Bible for rabbinical prohibitions or any other Halakha. It's an exception in the talmudical hermeneutics, since it doesn't base the law on the cited verse, but uses the verse as a hint.

Sometimes it isn't clear whether the verse has been quoted as an asmachta or as a source, what might lead to a controversy over the de'oraita or derabanan quality of the law. An example for such case is the controversy over the quality of Berakhah levatala - the prohibition to say a prayer outside its context. The Talmud says whoever says unneeded Berakhah violates the verse Thou shalt not take the name of the Lord thy God in vain.[1] While Maimonides sees it as a source,[2] Tosafot sees it as an asmachta.[3]

Examples

Meaning

According to Maimonides, this is only a mark the sages gave for memory.[7] Kuzari says a similar thing.[8]

Yom Tov Asevilli objects to Maimonides' explanation, and claims God himself thought of the asmachta commentary, and hid it as a hint to be used by the sages.[9] "Every law with a biblical 'asmachta', God witnessed it as recommended, but haven't ruled it as obligatory, and left it for sages' decision. And this way is surely truth, and not the way of some commentrators, saying it is only sages' sign and torah haven't meant it. God forbid, this notion shouldn't be said, it is heresy."

References

  1. The Hebrew source text: "כל המברך ברכה שאינה צריכה עובר משום לא תשא" (Berachot 33a)
  2. Mishneh Torah, Berachot 1, 15
  3. The Aramaic source text: "ומשום דמברך ברכה שאינה צריכה וקעבר משום בל תשא ליכא דההיא דרשה דרבנן" (Tosafot on Rosh Hashanah 33a)
  4. The Hebrew source text: "וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים אמר רבי אלעזר בן ערך מכאן סמכו חכמים לנטילת ידים מן התורה" (Hulin 106a).
  5. Leviticus 15,11 King James Translation.
  6. The Hebrew source text: "ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש ואמר רב חנין כל הפסוק הזה לשיעורין נאמר חטה לבית המנוגע דתנן הנכנס לבית המנוגע וכליו על כתפיו וסנדליו וטבעותיו בידו הוא והן טמאין מיד היה לבוש כליו וסנדליו ברגליו וטבעותיו באצבעותיו הוא טמא מיד והן טהורים עד שישהה בכדי אכילת פרס פת חטין ולא פת שעורין מיסב ואוכל בליפתן שעורה דתנן עצם כשעורה מטמא במגע ובמשא ואינו מטמא באהל גפן כדי רביעית יין לנזיר תאנה כגרוגרת להוצאת שבת רמון דתנן כל כלי בעלי בתים שיעורן כרמונים (דברים ח, ח) ארץ זית שמן (ודבש) ארץ שכל שיעוריה כזיתים כל שיעוריה סלקא דעתך הא איכא הני דאמרינן אלא אימא שרוב שיעוריה כזיתים דבש ככותבת הגסה ביום הכפורים אלמא דאורייתא נינהו ותסברא שיעורין מי כתיבי אלא הלכתא נינהו וקרא אסמכתא בעלמא"(Succa 5).
  7. Maimonides' introduction to his Mishnah commentary. Hebrew source text: "אבל נסמכה זאת המצווה לזה הפסוק, כדי שיהא נודע ונזכר. ואינו מעניין הכתוב. וזה מה שאמרו "קרא אסמכתא בעלמא" בכל מקום שיזכירוה."
  8. Kuzari 3:73. Hebrew source text: "כך בארו את הפסוק "ויצו ה' אלהים על האדם לאמר: מכל עץ הגן אכל תאכל" (בראשית ב:טז) כרמז לשבע מצוות שנצטוו בני נח, בדרשם: "ויצו - אלו הדינין, ה' - זה ברכת השם, אלהים - זו עבודה זרה; על האדם - זו שפיכות דמים, לאמר - זה גילוי עריות, מכל עץ הגן - זה גזל, אכל תאכל - זה אבר מן החי" (סנהדרין נו:). מה רב המרחק בין העניינים האלה ובין הפסוק הזה! אין זאת כי אם קבלה היה בידם עניין שבע מצוות אלו, וסמכוה על הפסוק הזה דרך 'סימן', למען הקל בזה על זכירת המצוות.", free translation of the last sentence: "How far is the commentary from the verse! Probably it isn't commentary at all, but known seven laws, and sages only used the verse as a sign to help memorizing that list of laws".
  9. Ritva commentary to Rosh-Hashana tractate, page 16a Archived January 5, 2014, at Archive.is, paragraph starting with the word Tanya, hebrew source text: "שכל מה שיש לו אסמכתא מן התורה העיד הקדוש ברוך הוא שראוי לעשות כן אלא שלא קבעו חובה ומסרו לחכמים, וזה דבר ברור ואמת ולא כדברי המפרשים האסמכתות שהוא כדרך סימן שנתנו חכמים ולא שכוונה התורה לכך, חס וחלילה, ישתקע הדבר ולא יאמר, שזו דעת מינות הוא, אבל התורה העידה בכך ומסרה חיוב הדבר לקבעו חכמים אם ירצו, כמו שכתוב ועשית את הדבר על פי הדבר אשר יגידו לך ולפיכך תמצא החכמים נותנין בכל מקום ראיה או זכר או אסמכתא לדבריהם מן התורה, כלומר שאינם מחדשים דבר מלבם, וכל תורה שבעל פה רמוזה בתורה שהיא תמימה וחס ושלום שהיא חסירה כלום".
This article is issued from Wikipedia. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.